החלטה בתיק ת"א 19754-09-12

1.         בתאריך 20/12/12 הוריתי על דחיית התביעה בהתאם להוראת תקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי וחייבתי את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח מהנימוקים שצויינו בהחלטתי מאותו יום (להלן: "החלטת הדחיה").

2.         ביום 8/1/13, התובעת הגישה בקשה לביטול החלטת הדחיה ונימקה את בקשתה, בין היתר, כדלקמן:

א.         כי ההחלטה מיום 5/11/12, אשר לפיה ביהמ"ש הורה על הפקדת סך 12,000 ש"ח ע"י התובעת, נתקבלה אצל ב"כ התובעת ביום 13/11/12.

ב.         התובעת הגישה בקשה לביטול החלטת ההפקדה ובקשה להארכת מועד בדבר הפקדת הערובה, אשר נדחתה ע"י ביהמ"ש, בהתאם להחלטה מיום 22/11/12, החלטה אשר נתקבלה אצל ב"כ התובעת בתחילת חודש דצמבר 2012 ולכן מועד ביצוע ההפקדה הינו עד לתחילת חודש ינואר 2013.

ג.          בפועל, החלטת הדחיה ניתנה ביום 20/12/12, בטרם חלוף המועד לביצוע ההפקדה.

ד.         החלטת הדחיה טרם נמסרה לתובעת (מבדיקת התיק עולה שהיא נמסרה לב"כ התובעת ביום 1/1/13).

ה.         דחיית התביעה אינו דבר של מה בכך וחסימת דרכה למצות את זכויותיה אינה צריכה להיעשות כדבר שבשגרה, ואי ביטול החלטת הדחייה גורם לתובעת נזקים כבדים ועיוות דין.

ו.          ביהמ"ש מתבקש ליתן משקל לטענת התובעת ובא כחה כי סברו שמנין הימים של ההפקדה יחול עם קבלת ההחלטה האחרונה, וכי המבקשת רצתה להגיש בקשה נוספת להארכת המועד לביצוע ההפקדה לקראת סוף חודש דצמבר 2012, עקב כך שלא הצליחה לגייס את סכום ההפקדה.

ז.          קבלת הבקשה לא יגרם למי מהצדדים כל נזק, ובעוד אי קבלתה תגרם לה נזקים חמורים ובלתי הפיכים, ואף לעיוות דין.

3.         הנתבע הגיש תגובה לבקשה לביטול החלטת הדחייה והתנגד לה מנימוקים שונים שצויינו בתגובתו.

דיון והכרעה:

4.         אין מחלוקת שהעתק מהחלטתי מיום 5/11/12 נמסר לידי ב"כ התובעת ביום 13/11/12 ועפ"י אותה החלטה, התובעת חוייבה להפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 12,000 ש"ח לאבטחת הוצאותיו של הנתבע, "וזאת תוך 30 יום מיום המצאת העתק מהחלטה זו לב"כ התובעת" ואף נרשמה אזהרה באותה החלטה כדלקמן:

            "במידה והסכום הנ"ל לא יופקד במלואו ובמועדו שנקבע, ביהמ"ש יפעל בהתאם להוראת תקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי".

            דברי ביהמ"ש נכתבו בבירור ובהרחבה, תוך ידיעה שהסנקציה עפ"י תקנה 519(ב) חמורה במיוחד.

            יוצא שעפ"י ההחלטה מיום 5/11/12, המועד לביצוע ההפקדה חל לכל המאוחר עד ליום 13/12/12 וההפקדה לא בוצעה ואף לא הוגשה בקשה להארכת מועד.

5.         טענת התובעת ובא כחה כי מרוצת התקופה של 30 ימים מתחילה מיום 22/11/12, כפי שצויין לעיל אינה נכונה ואין לה כל בסיס חוקי, ואף מנוגדת לנוסח ההחלטה הברורה מיום 5/11/12 וחבל להעלות טענות שאין להן מקום.

            ברור שעצם הגשת בקשה לדחיית מועד אינה דוחה את המועד.

6.         על אף זאת, ביהמ"ש ער לפגיעה הרצינית בזכויות התובעת ובעיקר בחסימת שערי ביהמ"ש בפניה ופגיעה בזכותה לגשת לביהמ"ש.

7.         על אף זאת, אין להרשות למתדיינים לזלזל בהחלטות ביהמ"ש ובכללי הפרוצודורה, שאם לא תומר כך, ביהמ"ש לא יוכל לקיים את תפקידו.